תאונות בבית

תאונות בבית – כיצד להיעזר בעורך דין לענייני נזיקין?

רבות אנו שומעים בכלי התקשורת על תאונות דרכים קטלניות ועל תאונות עבודה קשות אשר יכלו להימנע.

למרות השכיחות והחומרה של תאונות בבית, אשר באופיין קלות יותר לרוב, אך שכיחותן גבוהה מבין כלל התאונות. רבים אינם מכירים את הזכויות העומדות לרשותם לאחר שנפגעו מתאונה בבית, בפתח הבית, בגרם המדרגות או בגינה של המבנה המשותף. מאמר זה יסביר מעט על זכויות אלו ולמי כדאי לפנות לייעוץ במקרים בהם אירעה תאונה בבית.

זכאות לנפגעי תאונה

במדינת ישראל הדוגלת בערך מדינת הרווחה אנו זכאים לקבל פיצויים על תאונות אותן אנו חווים, גם תחת קורת גג ביתנו. למרות זכאות זו, תאונות רבות המתרחשות מדי יום לא מקבלות מענה הולם, הן עקב חוסר ידע של הנפגע לזכאות עצמה והן עקב חוסר ידע של הנפגע לפרוצדורת הפניה.

תאונה בבית

מדי יום מתרחשות אלפי תאונות תחת קורת הגג הפרטית של אנשים. החל מנפילה במדרגות ועד להחלקה תוך גרימת שברים, נקעים, ופציעות נוספות רבות, תאונות בית מתרחשות מדי יום.  בתאונות בבית, יש לעשות הבחנה בין תאונות בבית בו מתגורר הנפגע בדרך קבע לבין פגיעה בבית בו הנפגע אינו מתגורר באופן קבוע והתאונה ארעה בעת ביקור אצל אדם אחר.

רובנו יודעים כי במידה ותאונה התרחשה בדרך לעבודה, בדרך חזרה מהעבודה או בזמן העבודה – זכאי הנפגע לתשלום, בין היתר, מהמוסד לביטוח לאומי. אך רובנו אינם יודעים, כי במידה והתרחשה התאונה ממש בביתו של הנפגע, זכאי הוא לקבלת פיצויים בתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי. תביעות אלו בדרך כלל אינן פשוטות, וכוללת עשרות סייגים, חוקים ופרוצדורות ממושכות ובלתי מובנות לאזרח.

תאונה בבית בו מתגורר הנפגע

קיימת אפשרות לקבל פיצויים בתביעה למוסד לביטוח לאומי במסלול של ביטוח "נפגעי תאונות". תשלום "דמי תאונה" ע"י המוסד לביטוח לאומי עבור פגיעה בתאונה מותנה בתעודות רפואיות בדבר אובדן כושר עבודה עקב התאונה וקיומו של מצב עובדתי לפיו הנפגע אינו עובד בפועל בתקופה המצויינת בתעודות הרפואיות. "דמי תאונה" ישולמו לתקופה מירבית של 90 יום. גובה התשלום הינו 75% משכרו הרגיל של העובד לפני התאונה.

תאונה בבית בו הנפגע אינו מתגורר דרך קבע

בעלי דירות ובתים רבים מבטחים את הבתים שלהם בפוליסות "ביטוח דירה" אשר כוללות, בין היתר, כיסוי בגין נזק ותביעה של "אורח". כך למשל, מי שיש לו משכנתא על הדירה מחוייב בדרך כלל בעשיית ביטוח, ולרוב הפוליסה כוללת גם כיסוי לנזקים שנגרמים לצד ג'. לרוב מצויין בפוליסות אלה כי בני הבית המתגוררים בדירה בדרך קבע לא ייחשבו כצדדי ג' במקרים כאלה. אך, אם בתאונה בבית נפגע אורח, לרבות קרוב משפחה שאיננו מתגורר בבית – הוא ייחשב כאורח ויש לנפגע זכות להגיש תביעה כנגד חברת הביטוח. תנאי חשוב להגשת התביעה נגד חברת ביטוח הינו כמובן קיומו של כיסוי ביטוחי בפוליסה לגבי תביעה של צד ג', וזאת ניתן לבדוק.

תנאי נוסף חשוב להצלחת התביעה הינו קיומם של מחדל או רשלנות בבית  שגרמו לתאונה, וזאת בדומה לתביעות נזיקין אחרות בהן חייב הנפגע להוכיח את האחריות של הנתבע לנזק. כמו כן ניתן להגיש תביעה בגין התאונה למוסד לביטוח לאומי במסלול של ביטוח "נפגעי תאונות".

תשלום "דמי תאונה" ע"י המוסד לביטוח לאומי עבור פגיעה בתאונה מותנה כאמור לעיל בתעודות רפואיות בדבר אובדן כושר עבודה עקב התאונה וקיומו של מצב עובדתי לפיו הנפגע אינו עובד בפועל בתקופה המצויינת בתעודות הרפואיות. "דמי תאונה" ישולמו לתקופה מירבית של 90 יום, וגובה התשלום הינו 75% משכרו הרגיל של העובד לפני התאונה.

תאונות בשטח ציבורי בבעלות פרטית –

תאונות רבות מתרחשות דווקא במקומות ציבוריים אשר נמצאים בבעלות פרטית כגון מכון כושר בריכה קולנוע ועוד. כאשר התאונה אירעה כתוצאה מרשלנות אפשר לתבוע את הגורם שאחראי לנזק ובתאונות מסוג זה יש להוכיח רשלנות כדי לזכות בפיצויים

על בעל המקרקעים חובה למנוע מפגעים שעלולים לסכן את הציבור הרחב , לדוגמא על בעליו של מכון כושר לדאוג שהמכשירים תקינים ולא מסוכנים לשימוש או שמא עלולים לגרום לתאונה.

פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח 1968 סעיפים 35 ו-36 מגדירה את עוולת הרשלנות כעשיית מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה, החובה האמורה מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף. יש לציין כי אחריות זו לא חלה על בעל מקרקעין או של תופשם, בשל מצבם של המקרקעין, תחזוקתם או תיקונם, כלפי מי שנכנס למקרקעין כמסיג גבול, אלא אם הוכיח התובע שנכנס בתום לב ובלי כוונה לעבור עבירה או לעשותה.

ייעוץ משפטי נכון – תוצאה יעילה ומקסימום פיצויים

על-מנת לקצור את שלל הזכויות וההטבות אותן אנו זכאים לקבל מעצם היותנו אזרחים, יש לפנות לייעוץ משפטי כבר בשלבים הראשונים בסמוך למועד התרחשות התאונה, שכן הטיפול מול הגורמים והגופים השונים דורש מיומנות וניסיון, שכן טעות תמימה אחת (כגון טפסים שגויים, אי תיעוד וכו'), יכולה להוביל את תביעת הפיצויים והמענקים לתחום האפור, המסורבל והבלתי נגמר של ההליך המשפטי. כמו כן, לא פעם מערים הביטוח הלאומי קשיים ולכן נודעת חשיבות רבה לאופן ההתנהלות ואף לאופן בו צורפו אישורים רפואיים.

ליווי צמוד, מקיף ואישי מעורך דין אשר מתמחה בתחום יוביל את הנפגע למקסימום פיצויים.

חשוב ביותר – ייעוץ מתאים מעורך-דין מתמחה בנזיקין סמוך מאוד למועד התאונה

עורך דין מומחה בתחום הנזיקין, יוכל לקצר את תהליך קבלת הפיצויים, להעביר לידיו את נטל ההתעסקות והתמודדות עם בירוקרטיה בלתי נגמרת, ואף להגדיל את סכום הפיצויים והסיכוי לקבלם. עורכי דין כמו מנוסה בתחום הנזיקין יסקור את תיק הלקוח, יבחן היטב כיצד למקסם את סכום הפיצויים והמענקים ויעשה זאת בזמן הקצר ביותר ככל שניתן.

חשוב ביותר לפנות לעורך-דין אשר מתמחה בנזיקין בסמוך מאוד למועד התאונה, על-מנת לקבל את הייעוץ המתאים אשר ימקסם את הפיצויים וימנע טעויות בלתי-הפיכות רבות אשר עלולות לקרות בהעדר ייעוץ משפטי הולם.